אתגרי הליבה של אוטומציה של השליטה בקו ייצור בלוקי גבס טמונים בעיקר בהתאמה לקויה לתנאי הפעלה מרובים, צימוד מערכת חזק, תגובת תקלות מאוחרת ואינטליגנציה מספקת, המשפיעים על יעילות הייצור ויציבות איכות המוצר.
יכולת הסתגלות ירודה לתנאי הפעלה מרובים: קווי ייצור צריכים לרוב להתמודד עם תנאי הפעלה מורכבים כגון מפרטי מוצר שונים, תנודות בהרכב חומרי הגלם (למשל, שינויים בטוהר הגבס המופרע) ושינויים בטמפרטורה ולחות סביבתית. למערכות בקרה מסורתיות יש פרמטרים קבועים, מה שמקשה על התאמה דינמית של זמן מחזור התהליך ואסטרטגיות בקרה, וכתוצאה מכך יעילות מעבר נמוכה ושיעורי פגמים מוגברים.
צימוד חזק והתפשטות הפרעות בין תהליכים: תהליכים כמו אצווה, ערבוב, יציקה ושחרור מהתבנית קשורים זה בזה. אפילו הפרעות קלות בכל שלב (למשל, אספקת חומר לא אחידה, סטיות משך הרטט) יכולות להיות מוגברות באמצעות צימוד מערכת, לעורר תגובת שרשרת הגורמת לכיבוי הקו כולו או לפגמים באצווה.
יכולות אבחון ותגובה לא מספקות של תקלות: למרות שלמערכת ה-PLC יש פונקציות אזעקה בסיסיות, חסרות לה יכולות אבחון חכמות לתקלות מורכבות (כגון דליפה פנימית במערכת ההידראולית וסחיפת חיישן), תוך הסתמכות על פתרון תקלות ידני. בעיות נפוצות כגון לחץ מערכת פנאומטית לא מספקת ותקיעת מבנה מכני, אם לא מטופלות באופן מיידי, יכולות בקלות להוביל להשבתה ממושכת.
חוסר ביכולות -אופטימיזציה אינטליגנטיות ועצמיות: רוב קווי הייצור נשארים בשלב ה"אוטומציה" ולא בשלב ה"חכם", חסרות יכולות למידה עצמית-מונחה נתונים ואופטימיזציה של פרמטרים. לדוגמה, הם לא יכולים להתאים אוטומטית את יחס ההדבקה או זמן ההחזקה על סמך משוב-בזמן אמת על בדיקת איכות, מה שמפריע לשיפורים נוספים בעקביות המוצר.
שיתוף פעולה ותחזוקה אנושי- גבוה: מערכות משולבות גבוהות דורשות רמה גבוהה של מומחיות מקצועית ממפעילים ואנשי תחזוקה. היישום של טכנולוגיות חדשות כגון תחזוקת AR ושירותי ענן חכמים עדיין אינו נפוץ, מה שמגביל את היעילות של-טיפול בתקלות באתר.